האם יש סגולה באכילת ריבת אתרוג
תשובה: יש נשים שנוהגות לאכול חלק מהאתרוג (ששימש למצוות) לאחר חג הסוכות בטענה שזו סגולה ליילד את התינוקות בקלות. באופן דומה, נשים המתקשות להרות נוהגות לאכול מאתרוגים כמו סגולה כדי להביא ילדים לעולם. אולם לא מצאנו מקור מוקדם למנהג זה. אכן, הגאון רבינו יעקב לוברבוים מליסא זצ"ל כותב בספר מקור חיים שמנהג זה מובא לאורך מוסיף "מזל. אנו כי מנהגים כאלה נעקרו מתוכנו".
לעומת זאת, הגאון רבינו יעקב חיים סופר זצ"ל כותב ב"כף החיים" שלו (שם סעיף קטן 60) שנוהגים להכין ריבה מהאתרוג ולהגיש אותה בליל ט"ו בשבט הרא"ש. השנה לעצים, יחד עם שאר הפירות שאנו מברכיים עליהם בלילה זה. אם אישה בהריון אוכלת מאתרוג שברכו עליו בחול המועד סוכות, זו סגולה שתלד בקלות וללא כאבים. הגאון רבינו חיים פלאגי זצ"ל מצטט מנהג דומה לגבי אשה הרה הנושכת את הפיתום מהאתרוג לאחר חג הסוכות כסגולה ללידה קלה בספר מועד לקול חי.
מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את הסגולה הזו בהרצאותיו והוסיף שזו סגולה מיוחדת לאכול מאתרוג המשמש לומד תורה ירא ה'. שראה אור בשנותיו האחרונות, מוסיף מרן זצ"ל את זכרונותיו האישיים:
"אני, המשרת, יודע שהאתרוג שברכתי עליו והשתמשתי בו למצוות בחול המועד סוכות, חולק לחתיכות על ידי בני ביתי וחולק לכמה נשים שהיו חשוכות ילדים לאחר שמונה עד שתים עשרה שנות נישואין והן. התברכו בבנים ובנות יפים באותה שנה. הכשרון של מצווה זו הוא גדול מאוד ויכול להביא להגנה גדולה".
לפיכך, אנו רואים שיש סיבה מאחורי מנהג זה. אמנם בימינו אין לנו הרבה ענקי תורה בסדר גודל של מרן זצ"ל, אבל בכל זאת יש סגולה לאכול מאתרוג ששימשה לקיום מצוות ארבעת המינים, במיוחד כאשר אתרוג זה נודע כשייך ל"אתרוג". לומד תורה ירא שמים.
לגבי הברכה על ריבת אתרוג, נושא זה נתון לוויכוח רב בקרב הפוסקים. מבחינה הלכתית, מרן זצ"ל פוסק (בהלכות עולם, כרך ב, עמוד 97) שאם רק הקליפה הצהובה החיצונית של האתרוג שימשה להכנת הריבה, הברכה הראויה היא "שהכל" שכן קליפה זו אינה אכילה ביסודה. הפיכת הסוכר ושאר המרכיבים בריבה לראשוניים יחסית לאתרוג. עם זאת, אם הריבה נעשתה בדרך הרגילה גם באמצעות החלק הבשרני הפנימי של האתרוג ובמיוחד אם הקליפה הצהובה החיצונית מוסרת לחלוטין (כפי שעושים הרבה אנשים), הריבה תדרוש אז את "בורה פרי ה " עץ ברכת כיון שחלקו העיקרי של האתרוג הוא עיסת בשר לבנה מבפנים.
השנה החולפת (תשמ"ב) הייתה שנת השמיטה בישראל. לפיכך, כל אתרוגים מישראל שהשתמשו בעבר בסוכות שומרים על קדושת השביעית . לפיכך, יש להזהיר מי מחוץ לישראל שלא כל כך חשוף להלכות שבית והשתמש באתרוג מישראל שלא להשליך את האתרוג לפח. כך גם לגבי כל ריבות העשויות מאתרוגים כאלה. אלא יש לנהוג בהם בקדושה, כפי שדיברנו בהלכה מיוחדת לגבי קדושת תוצרת שבית .
